#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מצא מאכל אחר פסח בחנות?	"לגרסת רש&quot;י ורבינו האי גאון אזלינן בתר החנות דהוא קבוע [אם הוא של ישראל אסור, ואם הוא של גוי מותר], ולפי הר&quot;ח אזלינן בתר הפועלים דהם מצויין שם תמיד. להלכה, המחבר הביא השני פירושים, והכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק ה&#x27;) כרש&quot;י ורבינו האי גאון דאזלינן בתר החנות [ולפי הב&quot;ח אפי&#x27; הר&quot;ח מודה דאם מוכרים חמץ בהחנות דאזלינן בתר החנות הקבוע ולא הפועלים], ואפי&#x27; אם היה סגור כל ימי הפסח ג&quot;כ תלינן דהיה מהחנות ולא מהפועלים (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;), אכן נראה להערוה&quot;ש (סע&#x27; ד&#x27;) דלא קיי&quot;ל כברייתא זו בכלל אלא אזלינן בתר בתרא [וכמ&quot;ש לעיל (ס&quot;ס תמ&quot;ו)] ובין חנות של ישראל בין פועלים של ישראל מותר מפני שהגוים הביאו חמץ כל ימי הפסח ולא הישראלים והם הבתראי {ויש להדגיש דשני הלכות אלו אינם מובאים ברי&quot;ף ורמב&quot;ם והרא&quot;ש} [ולפי המ&quot;ב דמיירי כשהיה סגור בפסח ניחא דליכא בתרא]"	סימן תמט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אין מוכרים חמץ בהחנות?	"אז פשוט דלכו&quot;ע אזלינן בתר הפועלים (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן תמט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם לא נמצא תיכף אחר פסח?	"כל זמן שיכול לתלות שנאפה אחר פסח בודאי תלינן ומותר (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27; וס&quot;ק ה&#x27;)"	סימן תמט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחמץ שנמצא אחר פסח ומסופק אם היה של ישראל או של גוי?	"ברוב ישראל אסור בהנאה, ברוב גוים מותר באכילה, במחצה ומחצה המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) הביא הב&quot;ח דמותר בהנאה ואסור באכילה [ותמה הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;) מהו החילוק בין אכילה והנאה הרי שניהם אסורים מדרבנן], והח&quot;י (ס&quot;ק א&#x27;) ס&quot;ל דמותר אף באכילה דספק דרבנן לקולא (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;), ונראה להערוה&quot;ש (סע&#x27; ד&#x27;) דיש להקל בכל אופן דאפי&#x27; אם הוא של ישראל מסתמא הוא ביטלו קודם פסח והוי הפקר ומותר, ולכל הפחות הוי ס&quot;ס להקל [ספק אם של גוי, ספק אם הישראל ביטלו]"	סימן תמט סעיף א		
